ילקוט שמעוני על התורה · Remez 122

(בראשית כח כ-כא) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר. (תהלים סו, יד) "אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי". אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דְנֶדֶר מִצְוָה בְּעֵת צָרָתוֹ מַהוּ לֵאמֹר, לֵאמֹר לְדוֹרוֹת שֶׁיְּהוּ נוֹדְרִין בִּשְׁעַת הַדְּחָק. יַעֲקֹב פָּתַח בְּנֶדֶר תְּחִלָּה, לְפִיכָךְ כָּל הַנּוֹדֵר לֹא יְהֵא תּוֹלֶה אֶלָּא בּוֹ, דִּכְתִיב (שם קלב, ב) "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב", לַאֲבִיר אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "לַאֲבִיר יַעֲקֹב", תָּלָה אֶת הַנֶּדֶר בְּמִי שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה. כְּתִיב (דברי הימים א' כט, ט י) "וַיִּשְׂמְח[וּ] הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה'". לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוַת נְדָבָה וְעָלְתָה בְּיָדָם, שָׂמְחוּ, מַהוּ אוֹמֵר שָׁם "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה'" אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ", תָּלָה הַנֶּדֶר בְּמִי שֶׁפָּתַח בּוֹ תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי יוּדָן עוֹד מִן אַתְרָא לֵית הִיא חֲסֵרָא "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר", וַיִדְּרוּ יִשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר" יִשְׂרָאֵל סָבָא. אַרְבָּעָה הֵן שֶׁנָּדְרוּ, שְׁנַיִם נָדְרוּ וְהִפְסִידוּ, שְׁנַים נָדְרוּ וְנִשְׂתַּכְּרוּ, יַעֲקֹב נָדַר וְהִפְסִיד יִפְתָּח נָדַר וְהִפְסִיד חַנָּה נָדְרָה וְנִשְׂתַּכְּרָה יִשְׂרָאֵל נָדְרוּ וְנִשְׂתַּכְּרוּ. רַבִּי אֵיבוֹ וְרַבִּי יוֹנָתָן, חַד אָמַר מְסֹרֶסֶת הִיא הַפָּרָשָׁה וְחַד אָמַר, עַל הַסֵּדֶר נֶאֱמַר. מָאן דְּאָמַר מְסֹרֶסֶת הִיא הַפָּרָשָׁה, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (לעיל פסוק טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" וְהוּא אוֹמֵר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי אֶתְמְהָה מָאן דְּאָמַר עַל הַסֵּדֶר נֶאֱמַר, מַה מְקַיֵּם אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי אִם יִהְיֶה לִי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים שֶׁהִתְנָה עִמִּי אֲנִי אֲקַיֵּם אֶת (נדרו) [נִדְרִי]. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, מִלָּשׁוֹן הָרָע כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר". וְנָתַן לִי לֶחֶם, מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית לט, ט) "וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ" וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים, מֵעֲבוֹדָה זָרָה. רַבָּנָן פַתְרִין לָהּ בְּכָל עִנְיָנָא אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּמֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמִלָּשׁוֹן הָרָע אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (עמוס ח, יד) "הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע", וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת", וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שְׁפִיכוּת דָּמִים, (שם א, טו) "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם". וּכְתִיב (שם טז) "כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם". וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (ירמיה ט, ב) "וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר".