ילקוט שמעוני על התורה · Remez 722

אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם. נָקוּד עַל ה"א, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה "וְהוּא טָמֵא" לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶן אֶת הַפָּסַח. כַּיּוֹצֵא בוֹ "יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵּינֶיךָ", שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמְּטִילִין אֵיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם יח, ט) "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיכָן הוּא. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם יט, לג) "וְלֹא יָדַע בְּשָׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ", נָקוּד עַל וי"ו לוֹמַר בְּשָׁכְבָהּ לֹא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדָע. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שם לג, ד) "וַיִּשָּׁקֵהוּ", שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהֶפְכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן", נָקוּד עַל "אֶת", שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. כַּיּוֹצֵא בוֹ (במדבר ג, לט) "כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן", נָקוּד עַל "אַהֲרֹן", שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר", נָקוּד עַל "אֲשֶׁר", שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. כַּיּוֹצֵא בוֹ (במדבר כט, טו) "וְעִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן", [נָקוּד עַל "עִשָּׂרוֹן" רִאשׁוֹן], עַל שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּלְבָד. כַּיּוֹצֵא בוֹ (דברים כט, כח) "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם", נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם עֲשִׂיתֶם, הַגְּלוּיִּים אַף אֲנִי אוֹדִיעַ אֶתְכֶם הַנִּסְתָּרִים. אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, נָקוּד עַל ה"א, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶן אֶת הַפָּסַח. אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. הוֹסִיף כָּאן הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְווֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בוֹ וְאֵיזוֹ זוֹ וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ. כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח. בַּמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּמִּצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ" הָא מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ", בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אַף לְשִׁבְעָה וּלְמַצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ", עֶצֶם הָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל, מָה עֶצֶם בַּמִּצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בַּמִּצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִסִּי בֶּן (יְהוּדָה) [עֲקַבְיָא] אוֹמֵר חֻקָּה הָאֲמוּרָה בְּפֶסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְגוּפוֹ. וְעֶצֶם לֹא (תִּשְׁבְּרוּ) [יִשְׁבְּרוּ] בוֹ, וְעַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ (כָּתוּב בְּפֶסַח מִצְרָיִם). רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כ) "בְּכֹל מוֹשְׁבתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת אַתָּה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתְךָ וְאִי אַתָּה יוֹצֵא חוֹבָתְךָ בְּבִכּוּרִים. וְאוֹמֵר (דברים טז, ח) "שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת", מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה, וְאִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. (תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ' מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת" וְכוּ') רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מָה אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּדָבָר קָצָר מִשְׁנֵיהֶן, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח שֵׁנִי "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ" וַהֲלֹא בִּכְלַל חֻקַּת הַפֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, אֶלָּא הִקִּישׁ מַצָּה לְמָרוֹר, מַה מָּרוֹר אֵינוֹ בִכּוּרִים אַף מַצָּה אֵינָהּ בִּכּוּרִים, מַה מָּרוֹר נֶאֱכָל כָּל שִׁשָּׁה אַף מַצָּה נֶאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה וְאֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד. (שמות יב, מו) "לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ", פְּרָט לְטָמֵא וּפְרָט לְיוֹצֵא וְנוֹתָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר "בוֹ", לְמַעֵט שְׁאָר כָּל הַפּוֹסְלִין. כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. כָּל שֶׁלִּמֵּד בַּגָּדוֹל לִמֵּד בַּקָּטָן.