גר"א על סדר עולם רבה · פרק 11 · פסקה 2

מזרח יריחו כמו שצוה אותם כו', כצ"ל:

והעברתם אותם עמכם, פירוש ובגלגל לנו תחלה:

הקים יהושע בגלגל כיון שעלו מן הירדן, כצ"ל:

והסדירם על הסדר ובנו מזבח ושדו בשיד, כצ"ל:

באותה שעה נתחייבו ישראל כו', כי בכל המצות התלויות בארץ לא נתחייבו עד שחלקו, אבל בג' מצות הללו נתחייבו תיכף בכניסתן לארץ ישראל:

הוא היה יום התקופה כו', כי מתקופת ניסן עד תמוז אינן אלא ב' ימים, ומתמוז עד תקופת תשרי ג' ימים, וסימן ב"ג, כי מר"ח ניסן עד תמוז יש שני חדשים מלאים ואחד חסר, ומתמוז עד תשרי ב' חסרים ואחד מלא:

בן ארבעים שנה אנכי, פירוש כי בן ארבעים היה בשלוח אותו משה, ול"ח שנה אשר הלכו משם עד נחל זרד, ובאותה שנה נכנסו לארץ ישראל, נמצא אינן אלא ע"ח, ע"כ שס' שנים היו מכבשין, והיה כלב באותה שנה בן פ"ה שנה:

ששמנה מאות וחמשים שנה, פירוש ת"מ עד שנבנה הבית, ות"י אחר שנבנה הבית:

ואומר בעשרים וחמש שנה כו', כצ"ל:

בתחלת היובל, פירוש מדכתיב בראש השנה בעשור לחדש, איזה ר"ה שהוא בעשור לחדש הוי אומר זה יובל, והלא היובל היה באותה שנה שהוכתה העיר, וכתיב בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה, נמצא היה יובל י"ד שנה אחר שהוכתה אלא ע"כ צריך לומר שז' שנים חלקו וז' כו', נמצא היו י"ד שנה בא"י עד שלא התחילו למנות למעשרות ולשמטות, ונמצא כלה היובל י"ד שנה אחר שהוכתה העיר, ואח"כ ויקהלו כל (העם) [עדת בני ישראל] שלה, ומשם התחיל משכן שילה:

וגם כי שלחם, פירוש כי ב' פעמים שלחם, כי בפסח ראשון שלחם ולוה אותם עד הירדן, וכיון שחלקו ראו בני ראובן ובני גד שנתמעט פמליא שלו, חזרו ולוו אותו, ואח"כ שלחם פעם שנית ויברכם, מפני שחזרו מפני כבודו:

שניה לא הספיק לגומרה עד שמת, כי כ"ח שנה פרנס, ובשנת כ"ח מת, נמצא שלא השלים שמטה שניה:

שלש מאות וששים ותשע שנה, פירוש ש' שנה עד שנה השניה ליפתח, וב' שנה של יפתח שנשתיירו, כי כלל נקוט בידך כי כל השנים הללו מקוטעים ולא שלמים, נמצא הרי ב' שנים מיפתח, ושש של אבצן, וט' של אילון, וז' של עבדון הרי כ"ד וי"ט של שמשון הרי שמ"ג, וארבעים של עלי הרי שפ"ג, צא מהן י"ד שכבשו ושחלקו, שבאותו זמן היה הארון בגלגל הרי שס"ט: