זמן היה לנח ליכנס לתיבה כו' כי קצב לו זמן מתי יכנס כמ"ש כי לימים עוד שבעה וגו' ומוכרח היה ליכנס בזמן הזה בלא איחור וכן קצב לו זמן שאחר י"ב חדש יצא מן התיבה וצוה שלא ישהה עוד שם. ומפרש את הכתוב לכל זמן לכל אשר עבר וכבר נעשה בתבל היה זמן קצוב. ועת לכל חפץ תחת השמים. ולכל חפץ העומד להעשות בתבל יש עת קבועה כפי העתים אשר הוכנו מידי היוצר. ולכן אמר עת ללדת וגו' ולא אמר זמן ללדת כי למעשים האלה יש עתים על כל הימים אשר היה ואשר יהיה משא"כ במעשים אשר כבר עבר ולא יתחדשו עוד אמר זמן:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 34 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6