בכל עצב יהי' מותר וגו'. מפירש"י נראה דמפרש עצב כמו עצם וכמו העצב נבזה דמדריש בויק"ר פ"י כמו עצם ע"ש ודברי הכתוב הוא מליצה נפלאה כי גם בעצם הקשה יש ביד האדם לתת מותר כי תהיינה אדומות או שחורות. אבל דבר שפתים הוא אך למחסור. ולפי הפשט נראה כי הכתוב אומר בכל עצב עמל ויגיעה אשר יעשה האדם ימצא מותר כי אם יעמול נפשו להשיג יין אז עצמותיו תהיינה אדומות אבל דבר שפתים הוא אך למחסור. והכתוב לא מיירי בדבור תורה כי הדבור הזה בוודאי יתן לאדם יתרון גדול אבל מדבר רק בסתם דבור של בני אדם:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 89 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שותי מים חמין. היינו ע"י סמים כי מים חמים לבד מזיקים לאדם כדאיתא בפ' כל הבשר:
בכל דבר שנצטער יוסף כו'. בא לתרץ למה סבב הקב"ה שיהי' אסור במאסר הלא הוא עמד לו בכל מעשיו ולא עוד אלא שניתוספו לו שתי שנים. וזה שמתרץ כי גם העצב הי' לו למותר שנטל את בתה. ומה שניתוסף לו ב' שנים אף כי היה מבטחו בה' וכמ"ש אח"ז. אבל גם זה הוא לו למותר. כי אם נפדה מיד אז אמרו כי הצלתו היתה ע"י אדם יען כי אמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני. לכן ישב עוד שנתים ימים ושר המשקים שכחהו ואז סבב הקב"ה כי יפדה ע"י חלום פרעה. וידעו הכל כי מאת ה' היתה הצלתו. ולא דברי שפתי שר המשקים אשר המה אך למחסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6