יפה תואר על בראשית רבה · פרק 22 · פסקה 7

בואו ונחלוק את העולם אע"ג שאביהם חי ואין דרך לחלוק נכסי האב בחייו. מ"מ כיון שהיה נזוף ופירש מן האשה חשבוהו כאלו מת ועבר מן העולם. אבל קרוב לומר כי מחלקותם היתה בהשארת הנפש ובעוה"ב וכדאמרינן בתוספתא ואמר קין לית דין ולית דין. ופי' כי אחד זה קין נטל את הקרקעות. כי זו הארץ לבד היא היא חלקו ונחלתו. והבל לקח את המטלטלין באמרו כי הבל הוא הארץ הזאת ועלי עוד להתטלטל ולנוד לעולם אחר. הקיים והנצח. ולכן אמר לו קין אחרי אשר הארץ אשר אתה עומד עליה לא שלך היא פרח והסר ממנה. והבל אמר לו אחרי כי מאסת את הנפש ונחלתה וזו היא הדעת אשר היא לבוש לאדם חלוץ את הדעת והיה כבהמה. ובשביל הריב הזה הרג קין להבל אחיו. באמרו אשר לפי דעתו לא טוב הוא לו לחיות ולהתנודד פה בארץ. וי"ל עוד במחלקותם על מה היו מדיינים. כי הקנאה והתאוה והכבוד המה שלשה מסיתים בין בני אדם לריב. והמה משביתי השלום ובין אחים יפרידו. והראשון אומר כי הקנאה בקנינים המדומים וזה בקרקעות ובמטלטלים הסיתה להם למדון וז"ש אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין ויקנאו זה לזה בחלקם עד כי קם הריב ביניהם ויכלה ברצח. ור"י דסכנין אמר כי הכבוד השית להם למדון וזה בביהמ"ק כי כל אחד חפץ בכבוד ביהמ"ק שיבנה בחלקו. ויהודה בר אמי אמר כי התאוה הסיתה להם לריב. והתאוו בחוה הראשונה או באשה יתירה הנולדה עם הבל ודריש מן השדה על גילוי עריות כמו שדרשו בב"ב פ"ק ויבוא עשו מן השדה שבא על נערה המאורסה: