ויולד נח שלשה בנים וגו'. זהו סיומא של הסימן הזה. ופי' דק"ל למה בכל הדורות אשר לפני המבול לא מזכיר רק את שם בן אחד הנולד לאביו. ובנח מזכיר שמות כל ג' בניו ולא הסתפק לומר ויולד נח את שם לבד. ומשני כי הדורות אשר לפני המבול כלו ונמחו מן הארץ לכן לא הזכיר רק סדר השתלשלות המשפחות מאחת לשניה והלאה אבל בני נח שכולם נתקיימו כי וכל אשר יעשה יצליח לכן מזכיר שמות כל שלשה בניו וסדר יחוסם הבא אחר ספור המבול:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 26 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד ינובון בשיבה זה נח. ומ"ש בלשון עוד משמע דגם לפני זה הוליד. ונח לא הוליד בנים בבחרותו. יתפרש עוד מלשון אמיץ וחזק. ופי' אף כי הם בשיבה מ"מ עוד ועוז להם לנוב כמו שהיו בבחרותם:
אינו בן ק' שנה שראוי לעונשים. ומה שנענש אדם ביום בריאתו משום שהיה יציר כפי ה' ונברא בקומתו מלא דעת. וקין נענש ע"כ אחר מאה שנה הרג את הבל ואז נענש:
מלמד ששאול כלה כו'. ומפרש וצורם ע"ד כי צורם מכרם וזה שהקב"ה גזר עליהם לבלות שאול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6