לעליונים ותחתונים אתה סובל כו'. ולפ"ז מפרש את הכתוב בתמיהא בחסרון ה"א התימה כאשר יקרה לפעמים בתנ"ך וקין אמר האם גדול עוני מנשוא אחרי כי אתה תשא לעליונים ותחתונים. ולפי פי' השני מפרש בניחותא ובהודאה. כי קין הודה אשר גדול עונו כי שפך דמים מנשוא. אחרי כי לא נשאת גם לעון אבי אשר עבר רק על עבירה קלה. ואפשר עוד דדריש מנשוא מלישנא דחז"ל נשא על אב [וע' בתוס' בשבת כ"ג ע"ב ד"ה דבי נשא. כי גם בחיי האב יפול עליו שם נשא. אבל לפי פשט הדברים נראה דדרשי המ"ם של מנשוא למ"ם היתרון. ופירוש הכתובים הוא כי גדול עוני יותר מעון אבי אשר נשאת לו ולא גזרת עליו מיתה מיד ורק דנתה אותו בגירושין. ואנכי מלבד כי גרשת אותי מעל פני האדמה להיות נע ונד הנני אנכי הולך למות מיד. כי כל מוצאי יהרגני]:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 22 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6