מפני מה לא נתנה לאדה"ר פי' כיון דכל יצירי כפי ה' נבראו שלמים בלי שום פגם כי כל הדברים נבראו בצביונן ובקומתן. ואם המילה תתן שלימות לאדם למה לא נברא האדם בשלימותו. וצ"ל דלא האמין במדרשות שאמרו בכמה מקומות שאדם הראשון נולד מהול. ובזה רצה להוכיח כי הקב"ה ברא שלם את האדם והערלה איננה יתרה באדם כי הקב"ה לא ברא דבר יתר באדם. והוכיח לו מן פאת ראשו ששערות ראשו נולדו עמו ובכל זאת הוא מגלח את שער הראש כדבר מותר ומניח את פאת זקנו כי הזקן יתן פאר והדר לאיש. כן הערלה הוא דבר מותר ונתן המילה רק לאברהם אבינו שהיה חביב לו וחפץ בהדרתו ולאדה"ר לא נתן כי לא חפץ להדרו. אבל הפילוסוף לא הסתפק בטעמו ואמר לו כי את שער ראשו יגלח מפני שגדל עמו בשטות. וכאשר אמר לו הפילוסוף ולאלין מיליא אתינן כלומר כי גם השערות לא מותרות הן לאדם והאדם מגלח אותן רק אם יגדלו פרע משא"כ הידים והעינים אשר עליהם יחיה האדם א"א לקצצם. ואין זה ענין למילה אז הביא לו מן החרדל והתורמוסים אשר יש בהם מותרות החומר וצריך האדם להסירם כ"ה המילה:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 11 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
החרדל צריך למתוק כו' הנה שלשה טעמים יש במילה. הא' לתקן המדות וכמ"ש המורה בח"ג פמ"ט ולטעם זה מביא את המשל מהחרדל אשר ע"י כתישה ודיכה תוסר המרירות. כן הוא התשת ורפיון החומר ירחיק את המדות הרעות באדם. הטעם הב' הוא תיקון הגוף מהנגעים המתילדים וכמו"ש בעל העקדה גדולה מילה שדוחה את הנגעים ולטעם זה מביא המשל מן התורמוסים שנמתק בהסרת קליפתו המרה ע"י הבישול. כן יוסרו הנגעים מאדם ע"י המילה. וטעם הג' הוא תיקון היצירה ולזה מביא המשל מחטים אשר יתוקנו רק בטחינה להסיר המורסן והפסולת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6