קריאה במקור

יפה תואר על בראשית רבה · פרק 14 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מלמד שעשה לו עוקץ כו'. כיון דכתיב ויהי האדם לנפש חיה ולא כתיב ויהי באדם משמע דהיה לו דמיון קצת בגופו כחיה ולא נבדל ממנה בתכלית רק בנשמתו. והטעם בזה כי עיר פרא אדם יולד. וכבד לאדם להתרומם למעלת אנושי ולכן נברא בעוקץ. אמנם מפני תכונת נפשו ושכלו אשר זה הוא כבודו יש בידו האפשרית להשליך מעליו רוח עיר פרא ולהיות אדם לכן ניטל ממנו. למען ידע שאתו ויתרונו בארץ:
2
לעי באורייתא בליליא כו'. כי לא אברא לילה אלא לגירסא. ולכן אין לו מנוחה כי בלילה עליו לעמול בתורה וביום לבקש מזונותיו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6