יפה תואר על בראשית רבה · פרק 84 · פסקה 7

ואת אמר והוא נער. עיין ברא"ם שהאריך בזה עד מתי נקרא נער ומתרץ כל הכתובים הנמצאים בהם נער וקאי על אנשים אשר הם יותר מבני י"ג שנים. אך מקשה ממה דמצינו במדרש משלי בפסוק לנער דעת ומזמה עד כמה שנים נקרא האדם נער ר"מ או?מר עד כ"ה רע"א עד שלשים. א"ר לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד כ' שנה ובא בדוחק לתרץ את דברי המדרש במה שמקשה למה נקרא יוסף נער. אבל אין קושיא כלל מהמדרש משלי. כי שם מדבר רק עד מתי לא נקרא בר עונשין בב"ד של מעלה וכמו והנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה יקולל נראה לפי שלעתיד אינו בר עונשין עד בן מאה שנה לכן נקרא נער. וכן משמע שם מדברי המדרש אבל כאן מקשה שפיר דמדבר מענין מלאכה ואומנות וגבורה. למה נקרא נער אחרי שכבר הוא בן י"ז שנה.

אלא שהיה עושה מעשה נערות. ולפ"ז והוא נער הוא מאמר המוסגר. וסדר הכתוב כן הוא הי' רועה את אחיו בצאן את בני בלהה ואת בני זלפה. ומלות והוא נער הוא מאמד המוסגר שעשה בעת המרעה מעשה נערות:

ר"מ ור"י ור"ש כו'. פי' הרא"ם כי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכדמוכח ממה דמסיים המדרש כי באמת נלקה על שלשתם. וכולם ילפי ממלת רעה. כי האומר אבר מן החי יליף מן חיה רעה אכלתהו מה להלן אבר מן החי כדרך החיה. אף כאן אבר מן החי והאומר על עריות יליף מן ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת מה להלן עריות אף כאן עריות. והאומר כי הדבה היתה בעבדות יליף מן אם רעה בעיני אדוניה דמיירי בעבדות. אבל באמת כולם סוברים כי רעה כוללת כל השלשה דברים אלו [ואולי דרשי את הכתוב דבתם רעה אל אביהם. הדבה אשר הוא רעה בעיני אביהם. ולכן אמרו כי תולין הן עיניהן בבנות הארץ וכאשר אמרה רבקה אם לקח יעקב אשה וגו' מבנות הארץ למה לי חיים וכן על מה שקורין אותן בני השפחות ואין להם יחס אחר אביהם בוודאי רעה היתה בעיני יעקב אשר בניו היו שנים עשר. ועל אמ"ה עיין מ"ש הרד"ל] וע"ע ברא"ם שהאריך לבאר במה טעה יוסף שחשדם בזה. אף כי שבטי יה באמת היו נקיים מכל עון: