ניתנה לו להחיותו כו'. ולפ"ז חוה כולל שתי הוראות כי היא ניתנה לו להחיותו מלשון חי והיא יעצתו כנחש מלשון חויא והכתוב מזכיר רק ההראה הראשונה כי זכר רק את עיקר הטעם ואנו לומדים גם טעם שני:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 20 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עם כל חי. כי חי כולל גם בהמה וחיה והוא היתה רק אם האנשים. לכן דריש בחלוף אותיות אהח"ע עם כל חי וטוב האדם הא עולה ולא יורדת עמו בעניותו:
כל מאה ושלשים שנה כו'. ע' במורה ח"א פ"ז דביאר בזה כי הוליד בני אדם אשר היו להם מחשבות ותחבולות המזיקים ומפסידים לבני אדם או מחשבות דנקראו בנים והיו משובשות מאד וע"ש במפרשיו ועל פי דרכו יש ליישב גם כל דברי המדרש פה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6