יפה תואר על בראשית רבה · פרק 41 · פסקה 3

וילך למסעיו במסעות שהלך כו'. מסע נקרא גם המקום אשר יחנה שם וכמ"ש רש"י ז"ל על פסוק בכל מסעיהם. ודורש פה למסעיו כמו במסעיו הלמ"ד במקום בית כמו כי איש הרגתי לפצעי יתפרש כמו בפצעי. וידוע כי אותיות בכל"ם מתחלפות לפעמים זו בזו:

עמדו ד' נביאים וחתמו גזר דינם כו'. פי' כי נגד הארבעה חטאים אשר חטאו לישראל באו הארבעה נביאים לחתום גזר דינם. וכל אחד מהנביאים חותם את גז"ד נגד אחד מהחטאים. ישעיה האומר כי בליל שודד ער מואב זה רמז על חטא הראשון וכדאיתא בילמדנו כי בליל שודד ששכרו את בלעם לקלל את ישראל וכתיב ליני פה הלילה. וירמיה אמר וירש ישראל את יורשיו זה נגד חטא השני שהכו את ישראל וירשו את עיר התמרים כדכתיב בשופטים ג' י"ג ובעונש זה יהיו ישראל שובים לשוביהם ויירשו את יורשיו. ויחזקאל שאמר ונתתיה למורשה זה נגד חטא השלישי שכשבאו על יהושפט היתה כוונתם לגרש את ישראל מארצם ולשבת בה כדכתיב בדה"ב כ' י"א. וצפניה אשר אמר כי מואב כסדום תהיה הוא נגד חטא הרביעי של ידו פרש צר על כל מחמדיה. כי צפניה אמר שמעתי חרפת מואב וגו' ובבואם אל בית ה' חרפו וגדפו את ישראל כדאיתא בפתיחתא דאיכה רבתי שנטלו הכרובים והיו מחזירין אותן בכל חוצות ירושלים והיו אומרים לא היו ישראל אומרים אין אנו עובדי עבודת כוכבים כו'. ובזה מתורץ שפיר למה לא מביא עוד נבואות הנאמרות בתנ"ך על עמון ומואב. כי לא חפץ להביא רק הארבע העומדות נגד ארבעה הפשעים: