צלולה היתת החבית כו'. ע' בזה ברא"ם:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 80 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עכורה היתה החבית וצללתם אותה (כ"ה הגירסא במדרשים ישנים וגירסתנו וצללנו כ"ה גם בילקוט) ופי' כי החבית הוא משל על המסורה אשר היתה בידם שהן עתידין ליפול בידי. אבל המסורת הזו היתה עכורה בידם והסתפקו באמיתתה ועתה בראותם את אשר עשיתם תתחזק בידם המסורת כי אמת היא ולכן אמר יעקב כי בזה אשר צללתם את המסורת עכרתם אותי וגו':
מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר. הרא"ם האריך בזה בדברים לא נכונים. אבל פשט המדרש כן הוא כי המה השיבו ליעקב ההפך מפחדו פן יקומו עלינו להשמידנו. והמה אמרו כי אם נחריש ירע לנו יותר כי ינהגו בנו כבני אדם של הפקר ויבוזו את נשינו ונכסינו בלי פחד. ועתה בראותם את הנקמה אשר עשינו בשכם יפחדו ממנו:
מי גרם ותצא דינה. בזה בא המדרש לפרש הכזונה כפשוטו. ולמען שלא יאמרו הלא באונס נבעלה לו אמר מי גרם שיאמרו שהיא זונה ולא נאנסה ממה שהיתה יצאנית כדכתיב ותצא דינה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6