אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין כו' זה ע"ד הכתוב שאל נא בהמות ותורך וגו' כי כל נברא לדעת ערכו צריך לדעת ערך הקודמים לו בבריאה. וא"כ הנבראים ביום ראשון אשר אין להם לשאול מן הקודמים לפניו צריך לשאל אל התורה והיא תגיד להם את ערכם. וממנה ידעו הכל. ובא פה ללמד לנו כי חידוש העולם מיש ואין אין לנו לדעת רק מהתורה. כי אם נחפוץ לדעת את ערך האדם הגבוה אז נדע מערך הנבראים לפניו בהמה ורמש וכן שרץ נפש חיה הנאמר ביום שלפניו. וכן ערך החי נדע מערך הצומח אשר נדע לפניו. וערך הצומח נדע מערך היסודות והדוממים אשר נבראו לפניו. אמנם אם נחפוץ לדעת את החומר הראשון מאין נברא זאת לא נדע רק מפי התורה האומרת לנו כי הוא נברא מהאין המוחלט:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 8 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויומו של הקב"ה אלף שנים. זה רק ע"ד ההשאלה מלשון בני אדם כי הקב"ה אשר הוא למעלה מן הזמן גם אלף אלפי שנים יחשב כרגע אצלו. וע"ד לשון בני אדם יומו של הקב"ה הוא אלף שנים. והכתוב המדבר בלשון בני אדם ואומר ואהיה אצלו גו' יום יום הוא על אלפים שנה:
במה שהורשית התבונן. כלומר אע"ג דהושם גבול לחקירתך אבל במה שהורשית החוב עליך להתבונן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6