רוב מכנסו דבילה. כי הוא לא יכול לדעת מיני המאכלים לכל מין ומין אשר יאכל לכן הביא דבילה אשר יאכל האדם וכל חי. וראב"כ אמר הכניס עמו זמורות כו' וסובר כי ע"פ הדיבור ידע האוכל אשר יאכל כל מין ומין. וגם הצבאים ונעמיות אשר הם מדבריות ידע האוכל מכל אחד. ור"ל סובר דהכניס דבילה וכר"נ. ומה שצוה לו ה' להכניס מכל מאכל הוא רק לנטיעה. ואמר ע"ד דראב"כ והיה לך ולהם דבר שהוא לך ולהם. היה צריך מיני מאכל שונים. הראוי לך והראוים להם. וע"ד דר"ל דהכניס דבילה אתה עיקר כי זה מאכל אדם. והם טפלים לך כי דבילה לבהמה הוא רק מאכל בשעת הדחק:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 31 · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זמורות לנטיעות. כי כאשר נשחתה הארץ ג' טפחים כשיעור מחרישה הלא נתקלקלו גם הצמחים והנטיעות. והיה צריך לשמור מינם ולנטעם אח"ז בצאתו מן התיבה ומ"ש גרופית לזיתים עיין במרובה גבי עשרה תנאים התנה יהושע וברש"י שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6