שלא יגע ערל כו'. במ"ר פ"ב איתא כי גם על בני בניו צוה ע"ש והמדרש הזה פליג ע"ז וע"ש:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 100 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבינו צווה ג' דברים. יתכן שמובא פה כמו שיעקב צוה ג' דברים כן צוה רבינו כי נדמה לו ג"כ בשאר מילי וכדאיתא לעיל פצ"ו דקרא על נפשו ויחי יעקב. והנכון דמובא פה כי כמו שצוה יעקב שלא יגע זר במטתו כן צוה רבינו מי שנטפל בו בחייו יטפל בו במותו ולא אחר:
רגלוהי דבר נש כו'. הנכון כי זה המאמר סובב על יעקב דק"ל למה לא שב יעקב לארצו בעבור שני הרעב ולמה לו לצוות לבניו שישאו את מטתו לארץ כנען אחרי מותו. ומשני שהוכרח למות במצרים משום רגלוהי דבר נש. וגם בירושלמי נראה דקאי זה על יעקב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6