הגיע זמנם להקצץ כו'. דריש קץ בשלשה אופנים. הא' מלשון קצץ וזה כי בא זמנם לפני לעשות בהם כליה. והב' מלשון קוץ שמיר ושית. וזה שאמר הגיע זמנן לעשות בתה. אחרי כי היה כקוצים לפני ועלו במעשיהם שמיר ושית לכן אעשם בתה. והג' מלשון קצתי בחיי. וזה כי קצה נפשי בהם מפני רוע מעלליהם והגיעו קטיגורים שלהם לפני:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 31 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חמס פחות מש"פ וגזל הוא ש"פ כצ"ל. וחולק על הא דאמרינן בשלהי הכונס מה בין גזלן לחמסן ע"ש בתו'. ומ"ש חמס פחות מש"פ פי' כי גם בפחות מש"פ נקרא חמס וה"ה בש"פ ומשו"ה אמרינן בסוף ב"ק כל הגוזל ש"פ כאלו נוטל את נפשו וילפינן מהכתוב מחמס בני יהודה אבל גזל לא מקרי רק בש"פ. [וי"ל עוד כי לענין החומס מקרי גם בפחות מש"פ חמס. אבל לענין הנחמס בעינן דוקא ש"פ כדי שירגיש בחסרונו. ופה מחומסים הרבים היה גם לנחמס ש"פ. ויתורץ בזה דברי הגמ' בב"ק וע' היטב]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6