בדור המבול שמונה. נח ושלשה בניו ונשיהם דמסתמא גם הנשים היו צדיקות כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואע"ג דבריש סוטה מוקי המקרא הזה על זווג שני אבל על הרוב גם זווג ראשון הכי הוו ועוד כיון דניצולו מסתמא כשרות היו ואע"ג דחם רע הוה כדלעיל פ"ל מ"מ יסבור דהיה כשר והחמיץ בסופו והכי משמע מפכ"ט דאמר התם דבזכות תולדותיו נצל נח ומ"ש ולא נתנה לעולם אין הכוונה דאם היו עשרה היו מצילין את כל העולם דא"כ יקשה הלא אברהם חניכיו וילידי ביתו הלא היו יותר מעשרה ולמה לא הצילו את סדום. אבל פירושו כי אם היו עשרה היו מצילים את הארץ אשר גרו בה ואז היתה קצת פליטה לכל העולם:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 49 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד כמה הוא מצוי חשבון. פי' תמצית ודריש למצוא חשבון כמו למיצוי חשבון ואמר כי אחד לעיר אחת. ומה דכתיב בקרא אחת לאחת ולא אחד לאחת משום דשם קאי הקרא על הנשים והמדרש יליף מזה על האנשים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6