כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחלתו כו'. כן הוא בפ"ק דיבמות בלשון יותר מדוקדק ע"ש. ואע"ג דשם מסקינן בין לב"ש ובין לב"ה מתפרש לא תהיה אשת המת החוצה כמו החיצונה ולא מפרשי במקום למ"ד בתחלתה. שם הוא הטעם מדכתיב בה"א הידיעה בראשו יתפרש יותר כמו החיצונה אבל בכלל הזה דכל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה כו' הכל מודים וע"ש עוד בסוגיא:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 50 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לביטי התחתונה שבשאול. ומה דמצינו שחט ברבלתה (ירמיה נ"ב י') ושם העיר היה רבלה. ושמא נקראת בין רבלה ובין רבלתה:
בערב בא ערבה כו'. בא לתרץ למה כתיב בערב בקרא אשר הוא למותר וחולק על דרשא דלעיל שהתאחרו בשביל שמלאכי רחמים היו אבל בערב יתפרש אחר ו' שעות וכמו"ש לעיל. ור"ל דורש בערב בשביל הערב שאז הוא זמן דינם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6