יפה תואר על בראשית רבה · פרק 21 · פסקה 1

ואשמעה אחד זה הקב"ה כו'. מלשון המדרש נראה דדריש גז"ש כי הפעל שמע אצל אחד קאי על הקב"ה וכמו בכתוב שמע ישראל וגו' ה' אחד:

קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש. והא דלא אמר משום שהוא קדוש. יען דמצינו כי גם מלאכים נקראים קדוש. וכן הצדיקים ואיך יקראהו בשם המשותף גם לאחר. ואם מצינו בקצת מקומות שם קדוש על ה' הוא רק אם נזכר שם בענין גם שם ה' או אלהים. אבל לא נקרא סתם בשם קדוש. רק בשביל שהכל אומרים לפניו קדוש אשר בזה לא ישתתפו המלאכים וישראל בשם זה. ומה דבחר לכנותו בשם קדוש ולא בשם אחר המיוחד רק לו לבדו. הטעם כי חלומות דניאל לא היו נבואה רק רוה"ק כמו"ש המורה בח"ב פמ"ה. לכן לא אמר ואשמע את ה' וכדומה. דהיה במשמע כי נבואה ממש בפיו:

וקוץ ודרדר תצמיח. ועל זה אמר עד מתי החזון התמיד. ועל גזרת המיתה אמר ופשע שומם כך יהיה פשעו שומם עליו בקבר כדלקמן:

לפלניא. (עיין בביאור הרי"פ כי שוים המה עם דברי היפ"ת) ולדעת עקילס יתפרש הכתוב כמו מקרא מסורס ויאמר אחד קדוש למדבר הפלמוני:

כך יהיה הוא ותולדותיו. ולפ"ז וקדש קאי על אדם הראשון וכמו שנקרא ג"כ חלה טהורה לעיל בריש פי"ד. וצבא הם תולדותיו:

באותה שעה כו'. הה"ד ויאמר ה' אלהים וגו'. ממ"ש לקמן בפ' סי' ז' באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו נראה דקאי אלעתיד בעת התחיה והפעל והיה הוא עבר במקום עתיד וה"פ הן האדם יהיה לעתיד חי וקיים כאחד ממנו לכן פן ישלח עתה אחרי חטאו את ידו לאכול מעץ החיים הלא יחיה לעולם גם עתה על כן טוב הוא לגרשו מג"ע: