ד"א כמים קרים וגו' זה אברהם. ומובא פה שלשה פסוקים על הבשורה מלידת רבקה. הא' חיי בשרים וגו'. הב' רפאות תהי לשריך. והג' כמים קרים וגו'. והטעם בזה כי יש ג' כוונות כוללות בזווג. הא' החברה והשיתוף. וכנגד זה הביא הכתוב חיי בשרים (שכתוב בל"ר אשר פירושו אם ידבק בשר לבשר והיו לבשר אחד) הוא מרפא ללב. הב' קיום המין וכנגד זה הביא הכתוב רפאות תהי לשריך כי רבקה אשר היתה היותר מיוחסת בכל בנות העמים אשר היו אז תהי רפאות לשריך להוליד בנים (כי האשה נקראת שאר יען שעל ידה יהיה לאדם שארית אחרי מותו בבניו הנולדים לו. וכבר אמרנו כי דריש לשריך כמו לשאריך). והשלישי הוא שלמות הנפש כי האשה תצילנו מהרהור עון ויוכל האדם להשלים את נפשו ולזה מביא הכתוב כמים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק כי בבשורה זו היה בטוח אברהם אשר נפש בנו תשלם:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 57 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6