תשע סאין אפתה. כי קמח וסולת הם שני מינים ולא נוכל לפרש בסמיכות קמח של סולת. ולכן מפרש מהרי שלש סאים קמח לעשות דבר הנעשה מקמח ושלש סאים סלת לעשות דבר הנעשה מסלת. ואחרי דמצינו כי מסולת נעשה שני מינים כמו חביץ ועוגות ע"כ דורש כי לכל מין היה ג' סאין כדי שלא יגרע האוכל העשוי מסולת מהאוכל הנעשה מקמח ומזה מוכיח כי היה תשע סאין. ורבנן חולקין עליו וטעם רבוי המאכל לג' אנשים ע' ברמב"ן מ"ש על זה. אבל לפי פשוטו י"ל כי צוה לה להכין אוכל למרבה שאמר בלבו פן יבואו עוד אורחים וימצאו הכל מוכנים לפניהם:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פרס הפסח היה. הרא"ם ז"ל מביא אגדה זו וגרס ערב פסח וע"ש בדבריו. והתוס' בר"ה גרס פסח היה. והנה לקמן בפ"נ איתא כי ביום ט"ו בניסן נהפכה סדום. ולפ"ז באו המלאכים ג"כ בט"ו. ויש לפרש עפ"ז פרס הפסח מלשון פלגא כי ביום ד' אחר חצות מתחיל איסור חמץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6