וללוט אחיו אינו מדבק. ואע"ג דלא נשא הארץ אותם לשבת מ"מ אם היה שלום ואהבה ביניהם היו יכלו לשבת יחד ולצמצם את מקומם וכדאמרינן כד רחמתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבין וזה אין קושיא כיון דהוה גזלן ובחר בזנות וכפר בה' איך יקרבהו אברהם כי לא היה לדחותו מפניו בב' ידים ולהרחיקו מאליו אבל היה לו לקרב אליו ולהשיבו בתשובה. ובלי ספק בחברת אברהם נרפא לוט מחטאיו:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 41 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גרש לץ זה לוט. ונקרא לוט לץ משום זד יהיר לץ שמו והוא היה מתיהר לאמר שהארץ שלו היא. ונכון עוד לומר שהיה מתלוצץ על אברהם במה שבטח להוליד לעת זקנותו:
ומי שיש לו הן בשפתיו כו'. מפרש חן שפתיו כמו איש חן שפתיו:
נעשה לו הקב"ה כרע. פי' כי מלבד האהבה עוד נחשב כריע ושותף להקב"ה במעשה בראשית וכדאמרינן בהבראם בזכות אברהם נברא העולם. וכן ארז"ל בשבת פ"ק כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה ואברהם הלא עשה משפט וצדקה בארץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6