ששפך תפלות בעושר כלומר ברבוי כי כל לשוך עתר נופל על רבוי וכמו שכתוב רש"י בחומש על הפצרה ורבוי. וכן עתר ענן הקטורת הוא הרבוי. וכן ונעתרות נשיקות שונא הוא הרבוי והמותר. וכן העתרתם עלי דבריכם. וגם לר"ל דמפרש מלשון הפוך וגלגול תצדק הוראה זו בכולן [ובפרט ונעתרות נשיקות שונא יתבאר הכתוב בהוראה זו ע"ד דבר והפוכו כי אמר מראש נאמנים פצעי אוהב המה קיימים ויפעלו פעולתם כי הנפצע ייטיב דרכו אבל נשיקות שונא המה נעתרות יתהפכו ולא יקומו. כי יעבורו ולא יפעלו מאומה] ומ"ש ר"ל שהיפך את הגזירה כי מטבעה לא יכלה להוליד וכדלקמן עיקר מטרין לא היה לה:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 63 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עיקר מטרין לא הוה לה. ויליף זה מדכתיב כי עקרה היא ומאין ידע יצחק שהיא עקרה. אולי מניעת הלידה היתה ממנו לבד אם לא כי הוא הכיר בה סימני איילונית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6