יצירה בעוה"ז כו'. ולב"ש תהיינה גם היצירות מתחלפות. ולא כיצירת העוה"ז תהיה יצירת העוה"ב. ולב"ה מרמז לנו רק כי תהיינה שתי יצירות בזמנים מתחלפים אבל אופן היצירה יהיה שוה בשתיהם. והנה היצירה בעוה"ב היא לאחר תחיית המתים ומזה הוכיח הרמב"ן בשער הגמול כי עוה"ב הוא עולם התחיה אבל בגמ' ובמדרשים בכ"מ מוכח כי עוה"ב הוא בכמה פנים. בין על הנצחי אשר אחר המות. ובין על ימות המשיח ובין על אחר התחיה. והנה טעם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא בזה. כי בעוה"ז היצירה שומרת דרכי הטבע. ולכן מתחיל בעור ובשר והחלקים אשר יפרדו מהם יתקשו והיו לגידים ועצמות. משא"כ בעוה"ב תהיה היצירה נסי. ונס בתוך נס כי מן הקשה יתרכך והיו לעור ובשר. וב"ה סובר כי הקב"ה לא ירבה בנסים שלא לצורך ותהיה התחיה קרובה לדרכי הטבע במה שאפשר:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 14 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חיים וחסד עשית עמדי וגו'. מסיים בכתוב הזה שלא יאמר האדם כי הכל הוא בדרך הטבע. לכן מביא הפסוק ופקודתך שמרה רוחי. כי אם השגחת ה' לא שמרה את רוחי אז הטפה לא היתה מצלחת לעשות את מעשיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6