ישב כתב כו'. פי' הרא"ם שאלו היה בוי"ו שהוא פועל בינוני היה מתפרש שכשנראה לו ה' היה יושב אבל כשראהו קם. אבל השתא דכתיב ישב בלא ויו שהוא פעל עבר משמע שכשנראה לו ה' ישב במקום שהיה לו לעמוד אם היה יושב לפיכך דרשו שא"ל הקב"ה שב ולפיכך ישב ודבריו נכוחים וכן דרשו על ולוט ישב בשער סדום וכן ועפרון ישב בתוך בני חת. וצריך טעם איך יתפרשו הרבה כתובים אשר נאמר בהם ישב חסר וי"ו. וכמו ביושב אהל ומקנה והכנעני והפרזי אז יושב בארץ והוא יושב בסדום וכן והוא ישב ממולי (במדבר כ״ב:ה׳) ועוד רבים:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והן יושבין וכבודי שם כצ"ל:
על כל שבח ושבח כו'. פי' לא מיבעי בק"ש אלא אפילו בכל שבח בעלמא משרה שכינה עליהם לשמוע בקולם. ולהגן בעדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6