נטל הקב"ה שתי פקעיות כו' פי' שמתחלה ברא הקב"ה שתי פקעיות אלו מאש ושלג אשר המה כוללים היסודות כי לשלג יאמר הוא ארץ וזה עפר ומים והאש הוא אש ורוח שמהן נבראו העולם ובללם וערבם יחד והיו מותחין והולכין עד שנברא מהם העולם. וגער בהם שלא ימתחו עוד כדאיתא בחגיגה פ"ב ומפרש ויכלו מלשון שכללם ובללם יחד. והוא סובר שמאמצעיתו נברא העולם. ור"ח האומר ארבע סובר שהניח היסודות האלה לארבע רוחות השמים והמה נמתחו לצד הפנים עד שנפגשו יחד. וכן הוא דעח רחב"ח האומר ששה אך סובר כי גם מלמעלה ומלמטה נמתחו עד שנדבקו יחד באמצע:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 10 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפשר כן פי' איך יוכל להניח דבר בששה מקומות בזמן אחד. ובאמת היא שאלה של סכלות כי ה' אשר במאמרו ברא הכל לא יוגבל בזמן ובמקום. אך הוא הראה לו גם ע"פ שאלתו כי זה אפשרי גם לבן אדם העומד באמצע הבית ויגע בארבע פנות ולמעלה ולמטה מבלי להתנועע ממקומו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6