יפה תואר על בראשית רבה · פרק 91 · פסקה 10

הוא אומר לנו דברים של אמת כו'. בא לתרץ למה כתיב עוד בקרא כי האיש אמר אלינו לא תראו פני וגו' הלא כבר אמרו לו העד העיד בנו האיש לאמר ולכן מפרש כי אם לא נביא את אחינו אתנו יהיה החשד מן יוסף עלינו דברים של אמת כי אם כנים אנחנו למה חדלנו להביא אותו הנה. ואם נאמר לו כי פחדנו פן יקראנו אסון לא יכנסו דברינו באזניו ויאמר כי דברי בטלה הם:

מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה כו'. לפי הגירסא שלפנינו יתפרש כן. כי הדרש קאי על הפסוק למה תאמר יעקב. והקב"ה אמר לו הלא בכל ימיך בטחת בי. וכל מקרה ופגע אשר קרה לך ידעת כי לטובה היו לך באחריתם ועתה למה תאמר הרעותם לי ולא האמנת כי גם זה לטובה הוא. וחשבת אשר דרכך נסתרה ממני. ויותר נראה כי צ"ל אלא כאן אמר הקב"ה כו' ופי' כי בכל תלונותיו עם בניו לא אמר דבר של בטלה. כי מה שאמר חיה רעה אכלתהו אמרינן לעיל שנצנצה בו רוה"ק. וכן מה שאמר טרוף טורף יוסף לא היו דברי בטלה כי יש לפרשם שנגנב ע"י אחיו. וכן מה שאמר אותי שכלתם יפה אמר כיון שהם מכרוהו. הלא שכול הוא על ידיהם. ואף כי חי הוא מ"מ לגבי דידיה מקרי מת. וזה נוכל לכוון בדבריו במה שאמר ואחיו מת כי לגבי יעקב נחשב כמת. ורק מה שאמר למה הרעותם לי במה שהגידו לו כי יש להם עוד אח את בנימין. זה הוא דבר של בטלה. כי לא נמשכה לו רעה מזה ורק טובה באה לו ולכן קנתרו הקב"ה לאמר למה תאמר יעקב וגו' נסתרה דרכי מה':

אפי' עצי עריסותינו גלה לנו. פי' שהגיד לנו מאיזה מין עץ היו עשויות עריסותינו שהיינו ישנים שמה בקטנותנו. ומפרש מולדתנו מלשון עריסה כמו שנקראת המטה שישנים בה בשם פוריא משום שפרים ורבים בה. כן נקראת העריסה בשם מולדתינו משום שהילדים ישנים בה. כ"כ הר"ר אליקים זצ"ל. הובא בספר מנחת יהודה: