כמיוחד של שבטים. ולכן אמר בלשון כאחד שבטי ישראל ולא אמר כשבט מישראל. וגם דרשו במ"ר פ"י כי כ"מ שנאמר אחד הוא הגדול ופי' כמיוחד שבשבטים או שישראל היו אז בשלוה גמורה ולא פחדו מפני הפלשתים מפני שעשה נקמה בהם וזה כמו בימי דוד שהיה המיוחד שבשבטים. או שפירושו שהיה שופט בצדק גמור כמו דוד דכתיב בי' ויהי דוד עושה משכט וצדקה וכן אמרו בסוטה כל ימיו של שמשון לא אמר לאדם העבר לי מקל זה ממקום למקום:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 98 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלולי שנדבק כו'. פי' אם לא נדבק ליהודה אז לא זכה לזה כי שבט דן היה הירוד בשבטים בשביל פסל מיכה וכן ואת האחד שם בדן:
אינו צריך לסיוע. כי גם בלחי החמור בן שלשה ימים יכול לנצח ויען דלחי הוא ל"ז בכ"מ וטריה היא נקבה. לכן דריש על החמור דנקרא ג"כ אתון לפעמים וכמ"ש התוי"ט בב"מ פ"ו מ"ב:
באיזו זכות כיון שהלך אחר עיניו לא היה לו זכות עצמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6