לפיכך קבעוה בתחיית המתים. נראה דלא יהיב טעמא למה קבועה בת"ה טפי משאר ברכות דא"כ ל"ל מפני ששקולה דאפילו תימא שאינו שקולה ממש כת"ה פשיטא דיותר ראוי לקבעה בת"ה מבשאר דוכתי כיון דהוי חיות לעולם אלא לעיקר הזכרתה יהיב טעמא דכיון דע"כ בעינן לומר שאלה בברכת השנים לא היה צורך לתקן הזכרתה כלל אלא משום דשקולה כת"ה ראוי להזכירה עמה והכי משמע מלשון הגמ' בפ' אין עומדין:
קריאה במקור
יפה תואר על דברים רבה · פרק 7 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אף הדגים מתברכין. עם היותם תמיד במים מרגישין בטובת הגשמים שאז מתעדנים במים יותר:
והיו שמין אותו ש' ליטרות וכו'. לפי גדלו שיערו באומד הדעת שישקול ג' מאות ליטרין:
אילו ירדה הרביעה היה מוצאין בה יותר. משום דלא נחת רביעתה לכן אינו מתענגים והם כחושים ובשרם רעה ולא ישקלו כראוי לפי גדלן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd4368f5f93303522e1eac8bbaa416cf84bb66884234ae48412dac1495a1b39a