לכך התירו שיכתבו לשון יונית. והא כרשב"ג דאמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא לשון יונית כדתנן בפ"ק דמגילה ואמר ר"י התם מ"ט דרשב"ג אמר קרא יפת אלהים ליפת וגו' ומקשה ואימא גומר ומגוג ותי' ר"מ דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם ופירש"י יפיותו של יפת הוא לשון יון שלשונו יפה מכל בני יפת וא"ת אם טעם דרשב"ג מקרא למה קאמר התם לא התירו אלא בס"ת ומשום מעשה דתלמי וכו' וי"ל דמדרבנן נאסר לשון יונית ומשום חומרא דלה"ק עדיף ובתר הכי התירו משום מעשה דתלמי:
קריאה במקור
יפה תואר על דברים רבה · פרק 1 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd4368f5f93303522e1eac8bbaa416cf84bb66884234ae48412dac1495a1b39a