מניין את למד לאבל ז' ימים וכו'. מניין אסמכתא לאבילות ז' בעי דודאי אבילות ז' דרבנן דע"כ לא פליגי רבותינו אלא ביום א' אבל מיום א' ואילך לכ"ע מדרבנן ואפ"ה פריך למדין דבר קודם מ"ת דאפי' לאסמכתא לא ניחא ליה אבל ר"א לא חש כיון דאסמכתא בעלמא הוא: (אולי היה הגי' בפנים). למידן דבר קודם מתן תורה בתמיה דהא קי"ל נתנה התורה ונתחדשה הלכה וא"ת והרי גיד הנשה שנאמר קודם מ"ת אליבא דר"י כדאיתא בפ' ד' מיתות ואמרינן נמי התם פריה ורביה ומילה למלתייהו וכו' אלמא אפילו לא נאמר בתר מ"ת הוי ילפינן קודם מ"ת:
קריאה במקור
יפה תואר על דברים רבה · פרק 9 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd4368f5f93303522e1eac8bbaa416cf84bb66884234ae48412dac1495a1b39a