שאמר הכתוב דברים של בדאי. נראה דה"ק לא מבעי שבטים עצמן אלא גם הכתובים הזכירו דבריהם והא דלא מייתי ראיה מנייהו שהרי מפני הסכנה דברו שקר ובהך פשיטא דמותר לשקר דוחי בהם ולא שימות בהם אבל מהכתובים איכא ראיה דאי לאו לאשמועינן דמותר לשנות אמאי איכפל לאשמועינן מה שאמרו השבטים ואי לאשמועינן היכא דאיכא סכנה פשיטא כדכתיב וחי כו' אלא אם אינו ענין לעצמו תנהו ענין לשלום בעלמא אף ע"ג דליכא פיקוח נפש אלא שבפ' הבא על יבמתו משמע דמיתר לשנות בדבר מפני השלום ולמד מאחי יוסף דשרי ור' אלעאי ור"נ אומרים מצוה שנאמר ויאמר שמואל וגו':
קריאה במקור
יפה תואר על דברים רבה · פרק 5 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd4368f5f93303522e1eac8bbaa416cf84bb66884234ae48412dac1495a1b39a