יעב"ץ על סדר עולם רבה · פרק 13 · פסקה 2

א] אחד עשר לשמואל בעצמו, פירוש עשר שנים לשמואל לבדו ושנת י"א מקצתה לשמואל:

ב] בנב היו מקריבין כו', צ"ל שהיה שם ארון עם שברי לוחות, שאל"כ איך עשו עבודת י"כ, כמ"ש בס"ד בלחם שמים שילהי שבחים:

ג] נ"ב, עיין פ"ק דתענית (ה' ב'):

ד] נשתיירו י"ג שנה, לשמואל ושאול ביחד:

ה] ושנה אחת לשאול, ולעיל קחשיב שתים לשמואל ושאול, היינו משום דשניה של שאול, לא עלתה לשמואל כולה אלא מקצתה לא מנה לו אלא נ"ב שלמות:

ו] כארבעה חדשים, לכאורה היה נ"ל שצ"ל כשבעה חדשים, כעדותו של רד"ק בשם חז"ל בשני מקומות, (גם הוצרך איזה זמן למעשה דנבל ואביגיל ולהסתר דוד בגבעת החכילה, כי יראה שלא יספיקו לכך איזה ימים בלבד), שמא היה כתוב כז' וטעה מעתיק חשב שהוא כד' ועשה ממנו כארבעה, אמנם בפירש"י בגמרא ובנביאים, נמצא ג"כ כגרסתנו שהיא נראית אמתית, מדסתים לה סתומי. ואיידי דלא נפישי, הנהו יומי דעמד בא"י אחרי מות שמואל קודם שירד לשדה פלשתים, נכללו באיזה ימים, שעולים לכאן ולכאן, ועיין מ"ש בס"ד בשאילת יעבץ ובהגהות צמח דוד:

ז] ושתים שנים מלך, כצ"ל, ותיבת בירושלם נמחק:

ח] חמש שנים, צ"ל חמש שנים ומחצה, שכן מלך דוד בחברון, וכנגדן צריך לנכות שבעה חדשים שישב ארון ה' בשדה פלשתים נמצא עשרים שנה שבתו בקרית יערים מכוונות: