יעב"ץ על סדר עולם רבה · פרק 21 · פסקה 2

א] יסכה, זו שרה שסוכה ברה"ק:

ב] עלץ וגו', אסיפא קאי רמה קרני, כדאיתא בגמרא:

ג] נתנבאה לדוד, מסקנא דב"ש:

ד] ותכתב, משמע ליה מדהוסיפה מקרא מגלה, ושמא חנה נמי ממה שנכתבה פרשה שלמה מתפלתה, קא יליף א"ג אסתר (מסיפא) [מרישא] דענינא נפקא וימי הפורים האלה לא יעברו, כדנ"ל לתלמודא מהכא דאסתר ברה"ק נאמרה, מיהא דנביאה היתה, מותלבש אסתר מלכות אתיא ליה:

ה] (סיפיה) [רישיה] ויקרא האדם שמות:

ו] עיין לעיל ריש פרק א':

ז] לאומות, סוף פ"ק דב"ב (ט"ו ב') מפרשינן דעיקר נביאותייהו לאומות העולם הוו, ואינהו מישראל הוו, ובסמוך לא משמע הכי, דדאמר אבל משנתנה תורה פסקה רה"ק מן האומות, ואי מלהתנבא לאומות קאמר. הא לא פסקה, שהרי כל הנביאים נתנבאו גם לאומות. ובדוחק י"ל שפסקה רה"ק מישראל להתנבא עיקר נבואה לאומות, ואף זה אינו, שהרי יונה ונחום איברא פ"ק דע"ז (ג' א') מוכח בהדיא דמיחת רעי איוב מאומות העולם היו:

ח] פסקה, ובלעם בשביל שיברך את ישראל חזרה עליו רה"ק, (לפי שעה בלבד, אח"כ נעשה קוסם), אע"ג דנעתרות נשיקות שונא, מ"מ לשעתן ברכות היו גם לעתיד לבא: