יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 10 · פסקה 5

במה ביש גדי' כו'. דריש ויקח וילבש וירכיבהו ויקרא מלשון ווי ווי כדרך שדרשו בפרק בן סורר ומורה גבי וישת מן היין וישכר. ולז"א שהיה מתאונן על רוע גורלו איך נהפך עליו הגלגל לרעה:

התחיל מקלס להקב"ה ארוממך ה' כי דליתני וגו'. כי מרדכי תלה הצלתי בחסדי ה' ולכן אמר שועתי אליך ותרפאני כי נשאת עיני ע"ד רפאה נפשי. ותלמידיו אשר ידעו חסידותו תלו הצלתו בחסידותו ואמרו זמרו לה' חסידיו שהיו בטוחים כי לא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו ואם יקרה להם צרה לא יתיאשו כי ה' יצילם וזה כי רגע באפו חיים ברצונו. והמן אשר לא זכר את יד ה' והאמין כי יקום בשלותו לעולם אמר ואני אמרתי בשלוי בל אמוט הודה עתה בע"כ ואמר ה' ברצונך העמדתה להררי עוז (ויהיה העמדת כמו המעדת להררי עוז כי הררי עוז מעד) הסתרת פניך הייתי נבהל. ואסתר אשר לא בטחה בנפשה כן יטור לה המלך מה שנכנסה שלא ברשות וגם נחשדה בעיני אחשורוש מהמן כדאיתא בגמ' ופחדה פן יהרגנה היא אמרה אליך ה' אקרא וגו' מה בצע בדמי וגו'. וכנסת ישראל אשר לא היו בטוחים עדנה כל זמן שלא הוחזרו האף והחימה אמרה שמע ה' וחנני וגו' הפכת מספדי למחול לי. ורוה"ק אמר למען יזמרך כבוד דאיתא בויק"ר א"ר פנחס ובק"ש היה עוסק ולא הפסיק וזה שמעיד בו רוה"ק למען יזמרך כבוד ולא ידום כי הוא לא פנה לאיש בעת שרכב ברחוב העיר ולא השיב שלום לאנשים שהשתחוו לו כי לא חפץ לידום מק"ש שקרא והיה חושב בלבו ה' אלהי לעולם אודך:

השליכה עצמה לארץ ומתה. ובגמ' מסופר בזה באופן אחר: