הוא חמשה לרעה כו'. כבר דברנו בזה בבראשית רבה פל"ז. ולפי הפשט י"ל משום דבכל הנך מלת הוא מיותרת היא ולכן דרשו דבא לרמז אם על רעתו או על טובתו. כי בנמרוד כתיב לפני זה הוא החל להיות גבור בארץ והיל"ל ויהי גבור ציד לפני ה' ומה צ"ל עוד הוא אם לא לרמז על רעתו וכן בסוף פ' ל"ו הוא עשו אבי אדום מיותר לגמרי דהא כתיב לעיל עשו הוא אדום. וכן בדתן ואבירם הוא דתן ואבירם מיותר הוא דהא שמם נזכר לפ"ז ואנחנו ידעינן כי הם לבד היו קריאי העדה מהנזכרים בכתוב. כי נמואל לא נזכר בעדת קרח. וכן הוא המלך אחז הוא אחשורוש מיותרים הם אחרי אשר בהם ידבר הכתובים. וכן תמצא כי החמשה הוא הנאמרים לטובה מיותרים הם אם לא לתאר את הרעים בתכלית רעתם. ואת הטובים בתכלית טובתם:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 1 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שמדת רחמיו כו'. כי מה דכתיב בקרא בכל הארץ משפטיו כולל גם רחמיו מדכתיב ה' אלהינו וזה מדת הרחמים והדין כדאיתא בב"ר פי"ב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31