דריוש האחרון. וזה שגזר לבנות ביהמ"ק ונקרא ג"כ כורש וארתחששתא כדאיתא בריש ר"ה אבל דריוש הראשון הוא שנטל המלכות מבלשצר דכתיב ודריוש מדאה קבל מלכותא. ומ"ש טהור מאמו כו' עיקר מימרא זו הוא בויק"ר גבי את השפן שיש בו סימני טומאה וסימני טהרה כך היתה מלכות מדי כו' וסובר ריב"ס דנמשל לשפן מצד שיש בו סימני טומאה מאביו וסימני טהרה מאמו:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 8 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל לך אמור לו מימיהם של ישראל כו'. משום דק"ל למה כפל לאמר מה זה ועל מה זה ולא די לכתוב מה זה לבד. לכן דריש מה זה הצרה הזאת אשר מעולם לא היתה כמוהו. ועל מה זה פי' ועל איזה זה בא הצער הזה. האם על זה אלי ואנוהו שכפרו בו. או על מזה ומזה הם כתובים הכתובים בלוחות וכפרו בהם. וזה ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו דמדריש לקמן בסימן שאח"ז בן בנו של קרהו. כי מעשה עמלק מעורב בזה אשר הוא מעולם רצועה של מרדות לישראל ובחטא כל דהו יספיק לו להשטין על ישראל ולהביא עליהם רעה אשר לא נהייתה ולא נשמעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31