יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 5 · פסקה 4

מי הגון לדבר זה מרדכי. משום דק"ל לישנא דקרא. כי איש יהודי היה וגו' משמע שהוא תחלת הספור. ולפי קשור הענינים היה צ"ל ויעש כן ויהי בהשמע דבר המלך וגו' ותלקח אסתר אשר היתה לבת למרדכי בן יאיר וגו' אשר היה בשושן הבירה. לכן אמר שענין הכתוב הוא לספר לנו שמרדכי היה הגון שיצא מביתו מצלחת למלוכה לפי שאיש יהודי היה וגו'. ונמצא שאסתר מצד יחוסה וגם מצד טוב תרבותה שנתגדלה בבית השלם הזה ראויה היתה לבוא תחת ושתי ולהעשות הנס על ידה. אשר זה הוא תכלית הספור והסבות במגילת אסתר. ודומה לזה גבי משה לפי קשור הענין היה צ"ל וידע אלהים וירא אל משה בלבת אש בהיותו רועה את צאן יתרו חותנו אחר המדבר אלא שענין הכתוב לומר מי הגון לזה משה שהיה רועה. ובשביל שנבדק בצאן לכן היה ראוי לרעות את ישראל וכמ"ש בשמ"ר. ודומה לזה ויהי איש מבן ימין וגו' אין לו קשר עם מה שלפניו. אבל אחר הכתוב ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו היל"ל וה' גלה את אזן שמואל וגו' כעת מחר אשלח לפניך איש מבנימין ושמו שאול בן קיש. ואח"ז יספר שאופן הליכתו היתה ע"י שאבדו האתונות לאביו. אך הכתוב ספר באופן זה להגיד לנו שהוא היה ההגון למלכות מצד יחוסו ומצד עצמו. ושוב יספר האיך נתגלגלו הדברים באבידת האתונות. ודומה לזה ודוד בן איש אפרתי דמשמע שזה הוא תחלת ספור חדש. ולפי המשך הענינים היל"ל ויהי שם דוד בן איש אפרתי ויהי כשמעו את הדברים ויאמר אל האנשים העומדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי וגו'. ואח"ז יספר את אופן הליכתו שמה. אלא שכוונת הכתוב להקדים היות דוד הגון לדבר והרי הוא כאלו כתב וההגון לזה הוא דוד לפי שדוד בן ישי אפרתי מבית לחם יהודה ונמצא שדוד הוא הגון לזה מצד יחוסו שהיה משבט יהודה ובן ישי הצדיק. ושוב יספר האיך נתגלגלו הדברים לבוא שמה. ור' יהושע בר אבירים מוסיף כי גם בדבורה ויפתח היה לו להתחיל ותהי אשה נביאה ושמה דבורה. וכן ביפתח ויהי איש גבור חיל ושמו יפתח. ומתחיל בלשון ודבורה אשה נביאה ויפתח הגלעדי להודיע לנו שהם היו הגונים לזה. ותכלית הדברים האלה הוא להודיע לנו כי הקב"ה אם יעשה נס ע"י אמצעי. יבחר גם את האמצעי הנאה לנס זה. אף כי הנס היה יכול להעשות על ידי איש אחר. לא רם המעלה כמו זה: