מתעלה בליקוחין. פי' מרוב חשיבותה חפץ כל אחד לתת כסף רב להביאה אל בית המלך ולכנוס עמה. וזה שאמר דין אמר אנא יהיב מאה דינרין ועליל עמה פי' אכנס עמה אל בית המלך ולמסרה ביד שומר הנשים ודין אמר כו'. ובב"ר גרסינן מתעלה והולכת וזה בקרא ותוקח האשה בית פרעה. וטוב לגרוס כן גם כאן. אבל בין כה וכה נראה דדריש הפעל לקח על לשון עילוי וגדולה כדדרשינן בב"ר ויקח ה' את האדם עילה אותו המד"א ולקחום עמים רבים וכן בויק"ר פ"י דרשו קח את אהרן לשון עילוי ועמ"ש במקומות אלה. וגם כאן דריש למה כתיב ותלקח אסתר ולא כתיב ותובא אסתר או ותובל ע"ד לרקמות תובל. ומה גם כי לא יפול הפעל לקח על אנשים אשר לא יקחו ביד. ומטעם זה תרגם המתרגם בכל אלה בלשון ודבר מלשון הנהגה ומשיכה בדברים. ולכן דריש מלשון עילוי ודרשוהו ג"כ מלשון מקח וקנין וכמ"ש דין אמר אנא יהיב שהוא מלשון מקח וקנין:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 6 · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31