תנא לו הכין. משום דלו יתירא לכן דריש דקאי על המן שלעצמו הכינו. והכוונה כי על הרעה אשר חשב על ישראל עשה ברשיון המלך. והיה לו התנצלות כי באמת ובתמים דבר מרעת בני ישראל. אך על העץ אשר הכין מנפשו ולא שאל את פי המלך על זה בזה נמצא עונו שיחפוץ להמית איש אשר דבר טוב על המלך. והראיה שלא נגזרה מיתה על המן עד שאמר חרבונא גם הנה העץ והיינו ולו הכין כלי מות בור כרה דמייתי שזו היא סבת מותו ולולא זה לא מת:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 10 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31