יתבונן. משמע להבא אף אם בא איש חכם להתבונן אינו יכול. ובילקוט איוב מסיים בו הפקחים יודעים רמז של דבר והגיונו כי מתבוננים בו ועל עיקרן אין יכולין לעמוד נתבונן משמע אין כאן מי ששם לב להתבונן. ובערוך ערך רעם גרס מתבונן אין כתיב אלא מי יתבונן והיא היא:
קריאה במקור
מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 12 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אחרי מלך ב"ו כו'. לקמן בקהלת ובילקוט איוב הגי' באופן אחר. וכן היא גי' רש"י. אכן דחק בפירושה]:
משל לחרישת קנים גרסי'. [וכ"ה במדרש קהלת פסוק ופניתי. ובריש מד' חזית פי'] חורשא יערי של קנים:
כסח. כורת הקנים במגל ומגירה:
חורי. משל אחר:
פקעת. כרך ואגודה מן גמי:
קשרה כו'. וקצה האחרון אחז בידו:
עשוהו. כינוי לפועלים רבים עשו אותו:
משלך. מהאי בריה אשר לך.
ביבה. צינור המקלח לחוץ ובו שופכין כל השופכין המזוהמין:
ביבו על פתחו. זה החוטם נתונה למעלה מפתחי פיו והוא שבחו שעיקר חיותו תולה בחוטמו וכמו שאחז"ל אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם:
בוראן משבחן. מדכתיב אלה תולדות השמים קדייק. [וכן פירש"י וה"ג בילקוט:
ביום עשות וכו' ר' פנחס אמר. אע"ג דכתיב ביום עשות לא היה בו עמל ויגיעה שנברא בה"א אות הקל בכל האותיות ולכן הביא את כל אלה ידי עשתה והלא בלא עמל ויגיעה נברא ורש"י ז"ל גרס דכוותה ואת כל אלה וגו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589