אלהות. בניחותא ולא בלשון תימא שנשארו בצלם אלהים משא"כ מאנוש ואילך וכדמפרש אבא כהן וכדלעיל פ' כ"ג ויגד עליו ריעו דבסמוך שדרשו ג"כ בלשון ניחותא. [וכ"מ בילקוט פ' בראשית וריש דה"י וכ"ה בהדיא ברמב"ן. ובשם רש"י מצאתי שהוא לשון תימא. [ואת אשר מצאתי כתבתי]:
קריאה במקור
מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 24 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ק"ל שנה. ע"ל פ"כ:
[בנו דאדם גרסינן]:
ה"ג דרוחין דחקלא בישין דלא רבין כו' עד מד"א]:
דאינון טבין דלא חכמין כו'. ע"ל פ"כ ויתבאר לך:
שהן כלין במים. פירש"י אותן שמכאן והלאה נשאר מהן (לוט) [נח] ובניו ומהראשונים לא נשארו פרסה:
[לשון מרדות. ע"ל פכ"ג]:
[ה"ג וכו' עד מה לי]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589