מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 56 · פסקה 4

אובדת לבך. וכי לבך אובדת שתלך לשחוט את בנך:

ויותר על דין. ועוד יותר מזה אעמוד בנסיון ולא אהיה לאה ועיף:

שופך דם את חייב. כלומר דין שופך דם אתה חייב:

[ובילקוט גרס למחר יאמר לך שופך דם את א"ל כו']:

ברא דעלובתא. בן העניה והדלה כך פי' הערוך ועל שרה אמר כן הולך הוא אברהם לשוחטך:

הפרגזיות פירש רש"י דברים החמודים ומיני קשוטין ומצאתי בערוך שפירש ענין כעסים ונראה דצ"ל עכסים והוא מיני תכשיטים כד"א תפארת העכסים בישעיה סימן ג':

שעשת אמך גרסינן. כלומר אותן התכשיטין שעשתה לך אמך לישמעאל שנוא הבית יהיו לירושה ואתה אינך מכניס את זאת בלבבך ושוב אמר הספר כד לא תיעול מילא כו'. כלומר משל הוא בפי הבריות דבור לשון הרע אע"פ שאינה נכנסת כולה בלב המקבל מ"מ נכנסת החציה ובילקוט גרס כד לא תועיל מלה כולה תיעול פלגא. ולפיכך כתיב מיד ויאמר יצחק אל אברהם כו' הרי שנכנסה הסתת השטן בלבו קצת אע"פ שקודם לזה הולך לישחט בלב שלם:

ה"ג רש"י והערוך יצף לההוא דגער ביה מ"מ אלהים יראה לו השה ואם לאו וכו'. ופירש יצף יגער ויצער לאותו שגער בך והסיתך לשאול בדברים אלה מ"מ אלהים כו' יצף פי' רש"י לשון צער ודאגה כמו שנאמר יהושע כ"ב ואם לא מדאגה ומתרגמין ואם לא מיוצפא: