הה"ד ויוציאם כדלעיל שאברהם היה סימן לבניו:
קריאה במקור
מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 41 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הקפותיו. מה שנטל באמנה:
[ארבעה דברים כו'. ג"ז באיכה רבתי פ' ידו פרש צר אפס קצהו]:
וילך אתו לוט. סיפיה דקרא ואת כל רכושם משמע שגם רכושו היה לו בעבור אברהם או י"ל מה שהלך עמו בטוח בדבר ה' ונחשב לו לדבר טוב:
ועתה לכה נא וכו'. כל אלו מקראות מדברים בעמון ומואב ובני לוט:
ויהי אחרי כן. פסוק הוא בד"ה ב' סימן כ':
ידו פרש צר. מדבר בעמון ומואב [וע"ש במדרש איכה ובפירש"י]:
חטא שלהם. ששכרו את בלעם לקלל ישראל:
ובמים וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ואשר שכר עליך את בלעם נראה דה"ג ומה ענה וגו'. כי לא קדמו ישראל בלחם וישכור עליו את בלעם לקלל (נחמיה י' ג') וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם (יהושע כ״ד:ט׳) והמדקדק ימצא כי נכון הוא [ואח"כ לתקופת השנה מצאתי בספר א"א שכתב כן בשם נ"א באיכה רבה פר' הנ"ל וברוך האל שכוונתי דעת הגדולים]:
עמדו כו'. והרי הם ד' לא יבא עמוני כו' עד אשר לא קדמו כו' הרי אחד. זכור נא מה יעץ וגו' הרי שנים. כי לא קדמו ישראל בלחם הרי שלש. וישכור עליו את בלעם לקלל הרי ד':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589