מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 64 · פסקה 5

חלום קשה כו'. נראה אבל שאין בו ממש כההיא דיצחק שפירש מאשתו על לא דבר כמנהג האבלים ובסוף הימים נשכח מלבו דכתיב כי ארכו וגו':

חלום קשה. מיוסף ששר המשקה שכח חלומו אשר בעבורו נתקשה ופניו היו זועפים או מנבוכדנצר או י"ל חלום הוא בכלל נבואה כמו שאמרו חז"ל חלום א' מס' בנבואה ומצאתי בפירש"י ז"ל חלום קשה וכן נבואה שהיא קשה ומאחרין לבא סבורין בני אדם שהאריכת ימים מבטלתן ואינו כן וכן אבל של שועה ששוכח מתו במהרה סבור הוא שאריכת ימים מבטלת אותה וכן עשה יצחק ששכח אבל אביו ושמש מטתו ביום עד כאן מצאתי בפירש"י:

[הכי גרסינן רבי חייא בר אבא שמר הקב"ה בשביל כו':

אמה נדה גרסינן]:

שתאמר לו הורה גבר. פירש"י בלשון תימה וכי עכשיו עת לקבל הריון מגבר והלא נדה אנכי:

הכי גרס רש"י ז"ל וילקוט איוב יולדתי בו זה יום העיבור. יום אשר ילדתני וגו'. זה יום הלידה:

חלקיהו. אביו של ירמיהו:

בא ושמש מטתו ביום כו'. שחייב אדם לפקוד את אשתו ביום שיצא לדרך: