צווחים כו'. קורין לתינוק פתיא:
קריאה במקור
מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 87 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומתמן כו'. בילקוט זה ובמשלי לא גרס ליה וצריך לומר שהיא נתינת טעם לשהיה לבי חסר שהרי בסוף ירדו בשביל זה למצרים:
שית זונה. מלשון חשופי שת כלומר גלתה לו ערותה:
למצרים. לבעלה המצרי היתה נוצרת איבה שרצתה לזנות תחתיו:
שגשיא. הומה היא ונוהגת מנהג שגעון ויהם תרגום ושגיש ורש"י וילקוט גרסו בוכה היא וטעיה:
חמיתין גרסינן:
שאלה לכל הראיתם את:
ה"ג בבגדו העיזה פניה ותאמר לו שכבה עמי הכי גרסו רש"י וילקוט תהלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589