קריאה במקור

מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

[ששינו לתלמי המלך. גופא דעובדא בפ"ק דמגילה]:

בקרוביה. פירש"י בפ"ק דמגלה שצחקה וספרה דברי הצחוק בתוך קרוביה אבל אברהם צחק בלבו ולפיכך הקפיד הקב"ה עליה ולא עליו:

[ה"ג ואדוני זקן אחרי בלותי וגו' אמרה האשה כו']:

עידונין. זמן ווסת נידתה:

עדויין. הריון בלשון תרגום וכלם דייק מלשון עדנה:

אלא ואדני כו'. כלומר אין כאן חסרון רק שאדוני זקן:

טוחן כו'. דייק מדאמרה אדוני משמע שאדנותו וגבורתו במקומו עומד מצד המעשה ואם כן מה שאמרה זקן הוא על סוף המעשה:

מילדים עצמכם. עשיתם עצמכם ילדים בילקוט גרס ומזקינים את אדניכם:

ואני זקנתי מלעשות נסים. בתמיה ודרש ואני זקנתי על הקב"ה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589