יבמה היתה בכלל היתר קודם שנשאת לאחיו היתה מותרת לו ובנשואי אחיו נאסרה עליו משום אשת אחיו וחזרה והותרה לו במיתת אחיו:
קריאה במקור
מתנות כהונה על בראשית רבה · פרק 85 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יכול תחזור להיתרו הראשון שהיתה רשות בידו לישא אותה לאשה או לא ועכשיו מצוה:
וחמש בעילות כו'. הוא סבור שאסור לבעול יבמה כי אם בעילה ראשונה ועי' בתוס' שבת וחמש יבמות נפלו לפניו:
ודרך סדין כו'. פירוש סדין בינו לבינה כדי למעט הנאותיו שלא יהנה מגופה:
זמורן. נראה דצריך לומר זהורין כדאיתא במס' שבת ולפיכך נקרא וורדימוס לשון וורד כדאיתא במס' שבת ועיקר שמו היה אבדימוס ונקרא וורדימוס על שפניו היו דומין לוורד ורש"י פירש זמורות אדומות כזמורות גפן:
וידע אונן וגו' גרסינן:
יש סימן כו'. אע"פ שאסר לנחש אבל מותר לסמוך דרך סימן כמו כאן שכבר מתו לה שני אנשים ויש חזקה אליבא דרבי דסבר שתי פעמים הוי חזקה אעפ"י שכאן לא מתו מחמת שהיא קטלנית מכל מקום הכתוב מודיענו טעם יהודה כך הבנתי בפירוש רש"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 33a7b61e2f671d295333b21c79dad68b3a76f2c5fc776c77bc95c0854084f589